הלילה הכי חשוך של החודש נופל בדיוק על שיא מטר המטאורים החזק של השנה. זה לא צירוף מקרים — וזו הסיבה שהלילה הזה שונה.
שתי סיבות נפרדות לגמרי שנפגשות באותו לילה.
כדור הארץ חוצה בכל אוגוסט את שובל האבק שהשאיר אחריו השביט סוויפט-טאטל. גרגרי אבק בגודל גרגר חול נכנסים לאטמוספרה במהירות 59 ק״מ לשנייה, נשרפים בגובה כ-100 ק״מ — וזה מה שאנחנו רואים כפס אור. השיא נופל בלילה שבין 12 ל-13 באוגוסט.
הלילה נכנס ל׳ באב — היום הראשון של ראש חודש אלול. ראש חודש פירושו ירח חדש, כלומר הירח אינו מאיר את שמי הלילה בכלל. בשנים שבהן הירח מלא בשיא, הוא מוחק את רוב המטאורים החלשים. השנה הוא פשוט לא שם.
ראש חודש הוא הירח החדש. אותה עובדה אסטרונומית שקובעת את התאריך העברי היא זו שמייצרת את השמיים החשוכים. שני הדברים ה״מיוחדים״ בלילה הזה הם דבר אחד.
הכל בעין בלתי מזוינת. טלסקופ דווקא מפריע — הוא מצמצם את שדה הראייה.
צילומי מטאורים אמיתיים — כולם קצרים משתי דקות. לחיצה פותחת ביוטיוב.